האם אתם חיים או מתקיימים? בחנו את עצמכם

"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים, רוב האנשים פשוט מתקיימים"

(אוסקר ווילד)

מזמינה אתכם לחקירה אישית: איפה אתם ממקמים את עצמכם בימים אלה על הציר שבין לחיות לבין להתקיים? 

בנימה אישית,
קחו אותי 20 שנה אחורה ותראו לי את הציטוט הזה בפייסבוק רק אש הייתם מוציאים ממני:
"מה זאת היהירות הזאת? מי יחליט לי אם אני חיה או מתקיימת?"
"רק אדם שלא מסתפק במה שיש כותב משפט כזה."

בעשור האחרון סוף סוף הבנתי למה הוא התכוון, וכמה חוכמה יש במשפט הזה.

חשוב!!!! לזכור שמדובר בציר התפתחותי, בגרם מדרגות. אין כאן שחור או לבן. השאיפה היא להעיר ולהאיר את עצמנו כל תקופה מחדש – ולחיות טיפה יותר.

לחיות: רצף של רגעים בעלי משמעות

• תנועה ומשמעות: האדם החי מרגיש שחייו גמישים ובתנועה מתמדת, והוא דואג לייצר לעצמו רגעים בעלי משמעות מתוך בחירה.

• פתיחות והתפתחות: הוא מסכים לפגוש כל רגש שעולה ללא שיפוט של "טוב או רע", מתוך הבנה שהכל נועד לחבר אותו למהות הפנימית שלו. הפחד אינו מכשול, אלא סימן שמשהו מבקש הקשבה ושינוי.

• יוזם מפגשים עם עצמו: הוא אוהב ומבקש אינטימיות עם עצמו דרך יוגה, מדיטציה, ריצה, טבע, כתיבה, יצירה או שקט.

• חיבור לאזור הגאונות ולנתינה: הוא מבין שכשאנחנו עושים את מה שאנחנו הכי אוהבים, גם הסביבה יוצאת נשכרת. הוא מעניק אהבה מכל הלב, ויודע גם לבקש ולהעריך את עצמו בהתאם.

• נוכחות ברגע: רגעי האושר בחייו גדלים ככל שהוא מתרגל נוכחות בהווה, ומבין שהעבר והעתיד אינם מנהלים אותו.

• 100% אחריות: הוא מבין שלא הכל בשליטתו, אבל יש לו אחריות מלאה על הדרך שבה יגיב למציאות. הוא בוחר לראות את המיטיב ללא השלכות או חיפוש תירוצים.

להתקיים: "המלך" הוא המוכר והידוע

• היצמדות למוכר: השגרה עדיפה על פני שינוי, גם כשפחות נעים. כל שינוי נחווה כדרמטי, והתנועה קורית רק כשאין ברירה.

• החיים כרצף של חובות: התפיסה היא ש"זה לא לונאפארק כאן". היומיום מנוהל דרך חובות וזכויות, וכל רגש שעולה מקבל תווית שיפוטית.

• הימנעות מכאב: הפחד משינוי נוכח תמיד. קיים מאמץ מתמיד לייצר רגשות חיוביים ולהשתיק תחושות קשות, לעיתים אפילו דרך בריחה והתמכרויות.

• עדיף לא להסתכל פנימה: הימנעות ממפגש אמיתי עם העצמי – לרוב תחת התירוץ של "אין לי זמן" – מתוך פחד ממה שעלול להתעורר בשקט.

• נתינה כ"עוד משימה": למרות הרצון הטבעי לעשות טוב, העומס היומיומי הופך כל מחוות נתינה לעוד מטלה בלוז הצפוף.

• מה זה נוכחות? : האדם המתקיים ממהר, לא מספיק ולא רגוע. החומר וההישגים החיצוניים הם כלי ההערכה העיקריים שלו, ולכן תחושת הסיפוק תמיד חמקמקה.

מה גיליתם? איפה אתם ממוקמים כרגע על הציר הזה?

ומהו הדבר הקטן ביותר שתוכלו לעשות היום עבור עצמכם, כדי להגדיל את החיים בתוככם?