איך אפשר למנף את הקנאה לטובתינו?

במי אתם מקנאים?

ויקטור פרנקל, רופא נוירולוג, ופסיכיאטר יהודי ששרד את התופת של השואה בעזרת משמעות במקום שנראה כבלתי אפשרי וייסד לאחריה את הלוגו- תרפיה כתב בספר המיתולוגי "האדם מחפש משמעות" על המילה השראה והגדיר אותה כך:

העוצמה בהשראה היא היכולת להתבונן על משהו ולשאוב ממנו כוחות שיחזקו ויעצימו את היחיד הייחודי שאני

7 מקורות ההשראה, הזמינים לאדם על פי ויקטור פרנקל:
פרנקל מספר כי אחד מהכלים שהכי אפשרו לו לשרוד בשואה היא ההשראה והוא מחלק את גורמי ההשראה לכמה סעיפים ביניהם:
אהבה,
יופיו של הטבע,
היכולת לזכור ולדמיין,
הומור,
יצירות,
אומנות,
אנשים

בתאוריו על השואה מספר ויקטור פרנקל איך גם בתוך התופת, בדרך לחפירות העבדות בהם התבקשו לקבור את האהובים שלהם היו חברים שהיו פתאום אומרים הי 'תראו איזו זריחה מרגשת' והוא היה מרים את הראש וחווה תחושה של התרוממות נפש רק מלהביט על השמים

מה הקשר בין מקורות ההשראה של ויקטור פרנקל לקנאה?

במהלך המחקר שלי בנושאי חקר האדם והמשמעות מצאתי שלרשימה העוצמתית הזאת כדאי ורצוי להוסיף את הרגש קנאה, הקנאה זמינה לנו להשראה ברמה יומיומית ומסיבות תרבותיות ושימוש לא נכון ואנחנו לא מאפשרים לה להיות השראה עבורנו.

קנאה היא דרך נפלאה לגלות מה חסר לנו, אילו דברים היינו רוצים להוסיף לחיינו, מה הם החלומות שאנחנו לא מסוגלים להגדיר בקול אבל מרגיש חזק בבטן במפגש מול אותו דבר או אדם שמגשים את הדבר בעצמו

אז למה פשוט לא להוסיף השראה לחיינו במקום לקנא?

כמובן שאפשר באותה מידה לחפש מקורות השראה ולקבל כוחות וידע מאנשים שאנחנו מעריכים אבל בבלוג הספציפי הזה אני מתעקשת לתת את הפוקוס על רגש הקנאה ואילו רק בגלל העובדה שמדובר ברגש שזמין לכולנו כל הזמן.
אולי חלק מהקוראים עדיין לא מיומנים לתת מקום להשראה בחייהם, אולי חלקם לא מפנה זמן ומקום לאמץ לחייהם דמויות שיכוונו אותם למדרגה הבאה אליו הם רוצים להתפתח אבל אני כן יכולה להיות בטוחה שכולם מקנאים

במודע ולא במודע לכל הקוראים של הבלוג, כאן ועכשיו, יש מקומות בהם הם מקנאים
מדובר ביצר יותר בסיסי מהשראה (שהיא כבר ערך גבוה) ולכן זה קיים בכולנו.
הדבר אומר שברגע זה ממש קיימים בחייכם דמויות או דברים שאם תתבוננו בהם תוכלו ללמוד כ"כ הרבה על תשוקות, חלומות, רצונות שלכם ולשם בדיוק אנחנו חותרים בחקר הייעוד והמשמעות.

האם אנשים זוכרים למנף רגשות לא זוהרים להתפתחות?

קנאה יכולה להידרדר לצרות עין ובאותה נשימה קנאה יכולה למנף אותנו לגלות מה אנחנו אוהבים וכיצד נוכל להשיג את זה. כעס יכול להידרדר לאלימות (מילולית, פיזית) וכעס גם יכול לגלות לנו את הגבולות בתוכנו, את הדברים שלא נעימים לנו ומבקשים שינוי.

חשוב לעצור מידי פעם ולברר מי ומה הם המקומות והאנשים בהם אנחנו מקנאים ובמקום להירתע או חלילה להיות בצרות עין ההפך, לעקוב אחרי הפעולות שלהם, לבחון מה מהדרך שלהם מעורר השראה ומה פחות, מה היינו עושים ההפך ומה אנחנו כן יכולים ללמוד מהתחקות אחר עקבותיהם