איך נדע האם הגיע הזמן לשינוי מקצועי או לא?

להסתכל על הייעוד כנקודה בזמן 

אחת הטעויות הכי נפוצות בתחום של חקר האדם והמשמעות היא המחשבה שיש נקודה בזמן שבה אנחנו בייעוד שלנו ונקודה לפני שלא היינו,
מעכב החשיבה הזה קיבל במה בתחום חקר האדם והמשמעות כי בסופו של יום המחשבה הזאת מתורגמת להימנעות ומונעת מאנשים להגשים את עצמם כאן ועכשיו.

כשאנשים מאמינים שהייעוד הוא נקודה בזמן שאחריו הם ירגישו משמעות ולפניו הם לא הרגישו הם בעצם נמצאים בהמתנה ומפספסים את הרמזים שמצטברים על שביל הייעוד מהרגע שנולדנו.

כדי להבין מה זה משפך הייעוד צריך להתחיל במה זה בכלל ייעוד?

בדיוק כמו שאושר זה לא נקודה בזמן, אין אדם מאושר ואדם שלא אלא יש אדם שיש לו יותר רגעי משמעות מאשר לאחר ועל כן הוא יותר מאושר, כך גם הייעוד.

מהרגע שאנחנו נולדים, בהדרגה, מתחילה להתגבש הזהות שלנו ואיתה הדברים שאנחנו אוהבים/ לא אוהבים לעשות. במאמר: "מה זה בכלל ייעוד" אפשר לקרוא בהרחבה על מודל אזור הגאונות של ד"ר גיא אנדריקס

בתמצות על מודל אזור הגאונות (ייעוד)
ככל שאנחנו גדלים הפעולות שאנחנו מבצעים מתחלקים ל -4 אזורים ובניהם אזור גאונות (בשמו האחר- ייעוד). אזור הגאונות מייצג את אותם פעולות שכשאנחנו מבצעים אותם אנחנו חווים מקסימום ציפה ומשמעות. המיומנויות שמייצגות את אזור הגאונות (ייעוד) של כל אחד ואחת מאיתנו הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות שלנו והבחירות שנעשה בחיינו

כשאנחנו מבינים את המודל כבר ברור שהייעוד שלנו מתחיל מרגע הלידה ומתקדם לאט לאט בשביל ככל שאנחנו מתבקשים לעשות פעולות שפוגשות את העולם.

שביל (משפך) הייעוד זאת הגדרה שטוענת ש:
כל המשרות והתפקידים שהאדם מילא בחייו משרתים את התפקיד הבא שהוא יעשה. הרעיון הוא לא לחפש את התפקיד כי לא בהכרח יש תפקיד אחד שנעבוד בו עד סוף החיים (הסבר מלא במאמר על מודל הגאונות)

הרעיון הוא להיות בתזוזה ובהתפתחות בתוך אזור הגאונות שלנו לדעת לזהות מתי אנחנו כבר לא בהתפתחות אלא בתקיעות ואז לזוז לתפקיד הבא(אפרופו TAZUZU)

רגע , למה קוראים לשביל הייעוד גם משפך הייעוד?

מאוד פשוט.
מי שעבר כבר תפקיד או שניים בחיים יכול לראות בבירור שיש קשר בין התפקידים. גם אם לכאורה החלפנו מקצוע לחלוטין עדיין אלמנטים מסוימים מהתפקיד הקודם ילוו אותנו לתפקיד הבא וניתן להבחין שכל תפקיד מדייק יותר ויותר את הגאונות שלנו
דר' גיא הנדריקס מדגיש ספציפית את נושא "מולטידיסיפלינריות" ומוכיח במחקר שהייעוד שלנו מתבטא בפעולות ולא במקצוע חד פעמי, ומכאן 

ככל שנעמיק את ההיכרות שלנו עם אזור הגאונות שלנו כך העיסוק שנבחר לאמץ לליבנו ילך ויהיה יותר מדויק לנו, כמו משפך מהרחב אל הצר

לסיומו של משפך יש כאן מסר שאני אישית מאוד אוהבת,

כל עוד מעניין לנו, נעים לנו, אנחנו מרגישים תורמים ונתרמים אז אנחנו בתוך שביל הייעוד ואין שום סיבה לזרז אותנו לשום מקום, אם מתעוררת אצלנו קריאה לשינוי והתפתחות ואנחנו לא זזים בגלל הפחד אז כבר יש פגיעה במשפך הייעוד שלנו וכדאי לאמץ כלים שיעזרו לנו לעלות את המדרגה