מנגנון הפחד נועד להגן עלינו במצבי הישרדות
מנגנון הפחד בגופנו הוא אחד המנגנונים הכי חשובים לאדם
כאשר הגוף מזהה סכנה הוא משפיע על המערכות הגופניות וגורם להעלאת הורמון האדרנלין המביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה.
ההבנה כי הפחד משתק אותנו גם כשהוא לא רציונלי ולא בהכרח מוצדק הופך את הנושא לסופר מרתק.
העניינים מסתבכים כאשר התת מודע שלנו מזהה מצבים שאינם בהכרח הישרדותיים כ הישרדותיים. כך למשל נחווה פחד משתק להתפטר מהעבודה למרות שמצבנו הכלכלי בסדר גמור לשנה הקרובה
או למשל נחווה פחד משתק להקים עסק עצמאי/ לעשות שינוי/ לבקש עזרה/ להודות בכישלון/ לשווק את עצמנו/ למצוא את הייעוד שלנו.
הנושא מעסיק כבר עשרות שנים אנשי מחקר,
להבנה כי הפחד משתק אותנו גם כשהוא לא רציונלי נמצאו גורמים משתנים רבים ושאלות רבות היוו בסיס לאלפי מקרים:
מה יוצר אצלנו את ההתנייה?
למה אנשים מסוימים מפחדים מדברים מסוימים ואחרים לא?
אלו מקומות במוח אפשר להשתיק או לעורר כדי לווסת את תחושת הפחד?
איך הגיוני שהמוח הסופר מתוחכם שלנו לא מצליח להבדיל בין סכנה ממשית למחשבה על סכמה?
המחקר הבא בדק האם ניתן להכחיד פחד שאינו קיומי כזה שנוצר ע"י התנייה
אחד המחקרים החשובים בתחום הוא של מדענים ממכון ריקו ביפן , צוות המחקר בחן את ההבדלים בין שני צורות למידה:
- למידת (הפנמת) הפחד– ז"א הרגע שההתניה מתקיימת ואנו מפנימים שמצב שכזה הוא מסוכן לנו,
בדרכ התניות נרכשות מחוויות הילדות/ חיים או כרפלקסים הישרדותיים שעוברים בגנים - למידת הכחדת הפחד– מצב בו אנחנו רוצים ללמוד להשתחרר מהפחד
המחקר התגלה כפורץ דרך: הכחדת פחד ע"י חשיפה הדרגתית
בשלב הראשון של הניסוי- הפנמת הפחד-
חולדות הניסוי למדו לקשר בין הצליל ששמעו לשוק החשמלי שהגיע אחרי הצליל. רמת הנוראדרנלין עלתה והם הפנימו שהצליל = פחד
בשלב השני של הניסוי – למידת הכחדת הפחד- העכברים נחשפו לצליל מס פעמים רב אך השוק חשמלית לא הופיעה
הצליל ללא שוק חשמלי גרם בהדרגה להפחתת הפחד עד להכחדתו בכלל
החוקרים מצאו כי:
בתחילת למידת ההכחדה הצליל עדיין יצר עלייה ברמת האדרנלין באזור האמיגדלה במוח (תחושת פחד) אבל לאחר שהחשיפה לצליל נמשכה אבל השוק החשמלית לא הופיעה החלה ירידה ברמת הנוראדרנלין ובמקביל החלה עלייה של ההורמון באונה הפרונטלית, החלק במוח האחראי בין היתר לעיבוד תהליכי חשיבה מורכבים
בחשיפה הדרגתית להתנייה ללא חשיפה לכאב אפשר לבטל את ההתניה שנוצרה ולאט לאט להכחיד את תחושת הפחד
מדובר במחקר שיצר פריצת דרך בתחום הטיפול בכלל והאימון האישי בפרט.
בניגוד לתפיסות פסיכולוגיות ישנות שטענו כי הפנמת טראומה או לסרוגין התניית פחד הם מצבים סופר מורכבים שדורשים שנים של טיפול, המחקר הזה מוכיח שאפשר אחרת
המחקר מציג כלי עבודה פרקטי כזה שגם נבדק מחקרית
המחקר יכול לקדם כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי. אם בוחנים לעומק את הבשורה הגדולה של המחקר אפשר להסיק כי בכל מקום שקיים כרגע פחד שאינו הישרדותי ברמת חיים ומוות אפשר להכחיד את הפחד ע"י חשיפה הדרגתית (מדרגות). כמובן שרמת החשיפה והזמן תבחן בהתאם לרמת התנייה או הטראומה שקיימת.
לדוגמא: פחד ממערכות יחסים, פחד משינויים, פחד מיציאה לקריירה חדשה, פחד להתפטר מהעבודה, פחד מחשיפה. המחקר מציג כלי עבודה פרקטי וכיום גם כזה שנבדק מחקרית:
אם האדם יחשוף את עצמו במדרגות לדבר ממנו הוא חושש אפשר יהיה להכחיד את הפחד שמונע מהאדם לזוז.
שיטת המדרגות של TAZUZU: תנועה הדרגתית לעבר החלומות שלנו המגובה בתוכנית עבודה תפחיד את הפחד ותגדיל את ההצלחות
פחד כלכלי, פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד משיווק ועוד הרבה…
עושים צעדים קטנים ושיטתיים שלא גורמים למנגנון ההישרדות להיכנס לפעולה ולאט לאט עושים צעדים שמחזקים לנו את הביטחון והרצון לזוז.ההצלחות הקטנות מאותתות למוח הקדמוני שאין סיבה לפחד מהשינוי ולאט לאט האדם מעז יותר, הרבה יותר.
אנחנו לא מתייחסים לכל הפחדים כגוש אחד, עדיין יש צורך למיין אותם
הבנו שאפשר להכחיד את הפחד עכשיו נשאלת השאלה האם זה הכל? אם נבנה מדרגות לכל הפחדים באשר הם לאט לאט נפרד מכולם? התשובה היא כן ו- לא.
כן- נבנה מדרגות לכל הפחדים
לא- אנחנו לא מתייחסים לכל הפחדים כגוש אחד ויש צורך למיין אותם כדי לדעת איך לתקשר עם המוח שלנו לגבי כל אחד מהסוגים
שיטת TAZUZU מחלקת את מעכבי התזוזה (פחדים) ל 4 סוגים:
- פחדים הנובעים מערך עצמי לא מגובש-
"מה יש לי להציע/ יש טובים ממני/ למה שיבואו אלי/ אני לא יודע מספיק/ לא מסוגל לבקש כסף…" - פחדים שמקורם בחוסר ידע וניסיון מקצועי –
"לא יודע לתמחר/ ממש לא אשת מכירות/ גרוע בלשמור קשר עם אחרים איך אעשה נטוורקינג/ לא טובה בעמידה בזמנים/ יש לי אפס כישורים בניהול עסק/ חסר לי ידע מקצועי בתחום שלי" - פחדים שמקורם בדפוס חשיבה מעכב שניקרא "הכל או כלום"-
"ומה אם אכשל/ ומה אם לא יבאו אלי לקוחות/ אם לא אוהב את המקצוע/ ומה אם לא תהיה לי הכנסה/ אם לא אהיה מספיק טוב - פחדים שמקורם בסטיגמות ומסרים –
אי אפשר גם להיות אמא וגם לנהל קריירה/ כל אנשי החינוך מרוויחים משכורות רעב/ לעצמאי אין חיים/ חייבים בסיס כלכלי יציב כדי לפתוח עסק/ לא לכל אחד מתאים להיות עצמאי- צריך תכונות מסוימות
כל אחד מ 4 מעכבי התזוזה זוכה להכחדת הפחד ע"י כלים וטכניקות שונות, כולם בהדרגה, מדרגה, מדרגה.
במאמרים הבאים בסדרת: "מי מפחד מהפחד" תמצאו פירוט על אופן הטיפול השונה בכל אחד ואחד מהמעכבים
פחדים הנובעים מערך עצמי לא מגובש
פחדים שקשורים לקריירה
פחדים שקשוריםלהכל או כלום
פחדים שקשורים לסטיגמה
