איך מתמודדים עם פחדים מסוג "הכל או כלום"

אם קראתם מאמרים נוספים בסדרה  "מי מפחד מהפחד" אתם כבר יודעים שמעכבי התזוזה מחולקים ל- 4 סוגים:

1. פחדים הנובעים מערך עצמי לא מגובש
2. פחדים שמקורם בחוסר ידע וניסיון מקצועי
3. פחדים שמקורם בדפוס חשיבה מעכב שנקרא "הכל או כלום"
4. פחדים שמקורם בסטיגמות ומסרים

האם אתם אנשים של הכל או כלום או מחפשים את הצעדים הקטנים?

היום אכתוב על מעכב התזוזה מס' 3 – הכל או כלום.
לכולנו ברמה כזאת או אחרת יש את המקומות בחיים שחשוב לנו להיות עם יותר שליטה, יותר רצון לוודאות. הכל בגדר ההיגיון כל עוד הרצון הזה לא מונע מאיתנו לזוז, אנשי ה- הכל או כלום הם כאלה שהמינון מזמן איבד פרופורציות:

מה אם אכשל/ ומה אם לא יבאו אלי לקוחות/ ואם אצליח מי יהיה עם הילדים/ ואם אני לא אוהב את התפקיד הזה/ואם לא אצליח לפרנס בכלל/ ומה יהיה אם לקוחות לא יאהבו את הרעיון

מדובר בפחד אוניברסלי שכולנו סבלנו או סובלים ממנו מהיותנו ביני תמותה שמורגלים לתפיסה שאנחנו או חיים או מתים. הפחד יכול לבוא לידי ביטוי בכל תחומי חיינו: זוגיות, משפחה, חברים, קריירה.

הפחד יוצר אשליה שהחיים הם נקודה אחת בזמן שבה אנחנו או נכשלים או מצליחים,
או שכן או שלא

או בעלי קריירה או בעלי משפחה/ או מרוויחים כסף או נמצאים בהישרדות.
התופעה מיוצגת ע"י תפיסה ההישרדותית המתבטאת בחשיבה נוקשת וחסרת גמישות. לראות את החיים בשחור או לבן

נזהה איפה אנחנו נוקשים בחשיבה ונחפש את אופציית הבניים

מ- 4 מעכבי התזוזה זה המעכב שהכי פשוט להתמודד איתו, אלה יחסית פחדים שקל לעבוד איתם. ברגע שמזהים שמדובר בפחד שאיבד פרופורציות צריך רק לדעת איך לתקשר איתו (ברמה הפרקטית) וציק צק הוא הופך לדחף.

מה עושים:

נגדיר ממה הפחד בא להגן עלינו ונודה לו על כך

נזהה איפה אנחנו נוקשים בחשיבה ומה היא אופציית האמצע (לא או שנצליח או שלא אלא גם וגם)

נבנה תכנית פעולה יישומית שתיקח בחשבון את המדרגות ותמרורי האזהרה שהפחד מבקש לשים עליהם לב. ובצדק

סיפור על לקוחה שהצליחה להתמודד עם הפחד:

לימור, כעשור מתכנתת בהייטק, חלמה "בפנסיה" להיות מדריכת טיולים, תמיד פחדה לעזוב את העבודה כדי שלא תקרוס כלכלית ותפגע במשפחה שלה. זהו כמובן דפוס של הכל או כלום כי לתפיסת לימור היא או מרוויחה כסף כמתכנתת או קורסת כלכלית. בעבר אפילו סיימה לימודים כמדריכת טיולים אבל כבר הבינה (להגדרתה) שאי אפשר להתפרנס מזה.

אנחנו מבינות שמדובר בדפוס של הכל או כלום
מפשילות שרוולים וניגשות להגמיש את החשיבה

הנה השלבים שעברה בדרך להפיכת מעכב התזוזה לדחף: 

1. לימור הבינה שהפחד בא להגן עליה בדיוק מהתסריט הזה- קריסה כלכלית
2. אנחנו מגדירות מה המינימום שכר שלימור צריכה להשתכר ( 15,000 ש"ח) ובונות תכנית בהתאם
3. לימור יורדת ל- 3 ימי עבודה בשבוע בשכר של 9500 ₪ (במקום 30,000 ) ומשלימה כל חודש עוד 5500 ש"ח מתכנית חיסכון. יש בחיסכון 30,000 ש"ח מה שתוחם את תכנית ההקמה לפחות מ- 6 חודשים בלבד.

ביומיים הנותרים לימור מתחילה לפתח את המקצוע,
מסיירת ומוצאת טיולים מרתקים אותם מנסה על מגוון קהלים,
כותבת ויוצרת חשיפה ברשתות במשך כל השנה
וכל חודש הכניסה מעט יותר מחודש שעבר מה שאיפשר יותר אורך רוח לתוכנית שלנו שבמקור הייתה ל 6 חודשים. בהתחלה סכומים קטנים  של 700 ש"ח (יום הדרכה אחד בחודש) אח"כ 2000/ 3000/ 3500 וככה במדרגות לאט לאט.

לימור פורשת מהעבודה ומתחילה לעסוק כמדריכת טיולים full gob

בשלב הבא לימור נותנת שירותים כפרילנסרית בשליש משרה בחברה להגנת הטבע ב 6,000 ש"ח ובשאר הזמן מיקדה את קהל היעד בחברות הייטק. קהל שהיא הכירה ממש טוב.

פיתחנו מגוון מסלולי טיול שכללו ימים מרוכזים לעובדי חברה בהתאם ליעדים שמשאבי האנוש הגדירו לה: גיבוש, למידה, חיבור לארץ …. 
כמובן שהקשרים שלה בתחום ההייטק איפשרו לה להגיע ליותר ויותר מעגלים כמו שקורה לכולנו שאנחנו מדייקים את משפך הייעוד (כאן אפשר לקרוא על משפך הייעוד)
כיום, שנה וחצי אחרי, היא עובדה בממוצע 5-6 שעות ביום (לעומת ה- 10 שעות שעבדה כשכירה)
ומרוויחה נטו +- מה שהרוויחה כמתכנתת 30-35 אש"ח

וכמובן יש לה עוד הרבה תכניות גדולות לעסק שלה

לימור הסכימה לוותר על המחשבה של הכל או כלום ומגשימה את החלום שלה במדרגות
היא הסכימה ללכת עם הפחד, הסכימה לוותר על המחשבה של הכל או כלום: "או שאני מרוויחה או שאני לא מרוויחה" . והבינה שתהליך של שינוי בקריירה הוא במדרגות, שהפחד בה להגן עלינו ולא לחסום. הרעיון הוא לא להיכנס להימנעות בגלל הפחד אלא ההפך, להבין אלו מדרגות צריך ליצור, בסבלנות, כדי שהחזון יצא לפועל במינימום סיכונים

עוד בסדרת "מי מפחד מהפחד" בלינקים הבאים:

איך להתמודד עם פחדים שקשורים לערך עצמי 
איך להתמודד עם פחדים שקשורים לחוסר ידע מקצועי
איך להתמודד עם פחדים שקשורים לסטיגמה וסביבה